כשמטופלים נשאלים האם הם מבינים את הצורך שלהם בחמלה עצמית, מתברר שלרבים הנושא לא מוכר. כבר קיבלתי תגובות כדוגמת " אני מעולה בלרחם על עצמי...". אז לא לכך התכוון המשורר, לא מדובר ברחמים עצמיים, כי אם בכלי טיפולי שבהחלט יש מקום להשתמש בו כדרך חיים.
בשנים האחרונות נעשו עבודות והצטברו עדויות מרשימות לגבי השימוש בחמלה עצמית ככלי טיפולי. חמלה עצמית, מהווה כלי עוצמתי להתמודדות עם הפרעת קשב והפחתה בתסמיני ההפרעה. כשאנו מודעים לבעיה ומבינים מהם מרכיביה ויחסי הגומלין ביניהם, אנו מבינים גם את אופי הבעיה. מה יוצר אותה, מתי היא תצוף, ממה היא תושפע וכיצד ניתן להימנע ממנה או להפחית את השפעתה.
חישבו על זה כך: כשאתם מכירים מישהו ממש טוב, אתם תדעו טוב יותר כיצד לפנות אליו במצבים שונים. כיצד לנחם או לעודד אותו כשהוא עצוב, כיצד לדרבן כשהוא חושש או חש חסר בטחון וכיצד לפרגן כדי לשמח או להעצים אותו.
לדעת ולהכיר מהי חמלה עצמית והטמעתה בחיינו, מהווה דרך מצוינת להכיר את עצמנו ואת הדרך בא אנו מושפעים מחוויות היום יום.
מהי חמלה עצמית?
חמלה עצמית – היא דרך להתמודד עם אתגרים או קשיים שאנו חווים. במיוחד אלו שמורידים לנו את הביטחון, גורמים לנו לכעוס על עצמנו ולעיתים גם מעציבים אותנו. היא מאפשרת לנו להיות אובייקטיבים יותר ובהתאם להגיב נכון יותר ובאופן מאוזן יותר.
חמלה עצמית היא כלי חשוב להבין את עצמנו ולהתגבר על ביקורת עצמית. בפשטות, חמלה עצמית היא ההפך משיפוטיות וביקורת עצמית.
הפרעת קשב וריכוז מייצרת לנו אתגרים שונים במהלך החיים. היא פוגעת בנו בבית עם המשפחה, בעבודה או בלימודים ובכלל בהתנהלות שלנו בעולם. לא משנה היכן ומדוע, כאשר הפרעת הקשב מרימה את הראש וגורמת לנו להיכשל , נוצר אי שקט פנימי. אי שקט פנימי יהיה הקול הפנימי שידבר אלינו, זה שנועד לתת בליבנו ספק, להחליש את הרצון שלנו ולעצור אותנו מלהשתפר ולהתפתח. לא תמיד נהייה מודעים לכך ולעיתים אף באופן לא מודע, נהייה מושפעים מכך ונפעל באופן מתגונן או נמנע. במקרים אחרים אנו עלולים להיות נמהרים ולהגיב באופן שהוא פחות הולם או מתאים לסיטואציה.
היכולת שלנו להתמודד עם קשיים ולהתמודד טוב יותר עם כישלונות תלויה באופן הדוק באותו אי שקט פנימי ותהיה ביחס הפוך לעוצמת הקול הפנימי שאותו אי שקט מייצר.
אותו קול פנימי קיים אצל כולם ברמה כזו או אחרת, אבל כשאין הפרעת קשב וריכוז ברקע, הרבה יותר קל להסית את הקול מדרכנו ולהתעלם ממנו. לעומת זאת, עם הפרעת קשב וריכוז זה הופך למשימה מאתגרת.
כיצד נפתח חמלה עצמית?
ממש כמו הרגל! עלינו לפתח ולעודד את הקול הפנימי המפרגן והסלחן, זה שישתיק את הקול שמייצר את האי שקט. לעיתים זה יהיה פשוט ובפעמים אחרות זה יהיה ממש דו שיח פנימי, אבל ככל שנתמיד, יתפנה יותר ויותר מקום לקול החיובי. לעיתים תידרש עבודת הכנה, נצטרך לבחון מתי הכי היינו צריכים חמלה עצמית ומתי נרצה שיהיה לה מקום בחיינו. אכן נדרשת פה התבוננות פנימית שלא תמיד באה בקלות, אך בהחלט שווה את הפעלת המנגנון של החמלה העצמית.
גם כשמשהו לא מסתדר לנו, חמלה עצמית תהיה הכח שמניע אותנו לנסות שוב, הכח שמאפשר לנו לבחון מה קרה בעיניים יותר אובייקטיביות .
אבל תכלס, מה עושים?
תזכורת יומית – תקבעו לכם ביומן זמן שמראש ידוע לכם שלא תהיו עסוקים או באמצע פעילות. תקצו לכך- 5 או -10 דק' של נטו מחשבה של חמלה עצמית ואם תרצו מדיטציה שמוקדשת לכך.
סיכום ורישום יומי או שבועי – יומן תובנות, לפעמים נותן לנו "מבט על" מפוקח וברור יותר.
חישבו מה הייתם אומרים לחבר – לעיתים יותר קל לנו להיות אובייקטיבים כלפי אחרים ואילו כלפי עצמנו נהייה יותר שיפוטיים. כשאנו שמים עצמנו בנעליו של אחר, אנו מאפשרים לעצמנו להיות פתוחים לחשיבה יותר מאוזנת ופחות שיפוטית.
רצון לשינוי – להבין שאפשר להשתפר ושזה בהישג יד. חישבו כיצד תרצו לראות את עצמכם בעוד חודש, בעוד מספר חודשים ואפילו בעוד שנה. כדי להתניע תהליך כדאי להיות מכוון אליו
לא לפחד מכישלון – כי בזה לא נכשלים! ממשיכים לנסות ומשתפרים ולהבין שלא שזה נהייה יותר קל, אתם פשוט משתפרים
אלה רק כלים שיכולים לעזור לפתח חמלה עצמית, ייתכן שתמצאו דרך טובה יותר בעבורכם, אז על תהססו לנסות.
חשוב לזכור!
חמלה עצמית אינה מקנה לנו זכות אוטומטית לעשות טעויות או להימנע מלקיחת אחריות. המטרה היא לא להרגיש בנוח עם טעויות או כישלונות, אלא לדעת להפיק מהן את התובנות הנכונות ועם מינימום "רעשי רקע".