מעבר לכך שADHD הינו מצב רפואי שרצוי ואפשר לטפל בו ולהתמודד עמו טוב יותר, עוד קודם לכן חשוב להכיר קצת מהמיתוסים שעלולים לגרום לתפיסה שגויה מהיסוד לגבי מהיא הפרעת קשב ואיך אפשר להתמודד איתה.

הפרעת קשב וריכוז נגרמת על ידי הורות גרועה. כל מה שהילד צריך זה משמעת טובה.

מבלי לזלזל בחשיבותה של משמעת, ההורים לא יכולים לגרום להתפרצות הפרעת קשב. זהו מצב נוירו-התפתחותי שנולדים איתו. להתנהלות ההורים יש חשיבות גדולה בהתמודדות עם ADHD ולא פעם תעשה את ההבדל עד כדי שיפור בסימפטומים או לחלופין החמרה.

תרופות להפרעת קשב וריכוז גורמות לאדם להיראות "זומבי"/מסומם.

זוהי תופעה תלוית מינון ולרוב ניתן להימנע ממנה ע"י שינוי מינון או החלפת התרופה. ככלל, אין להקל ראש בטיפול תרופתי בהפרעת קשב. התאמת הטיפול והתנהלות נכונה סביב הטיפול התרופתי, הם מרכיב חיוני בהצלחתו.

הפרעת קשב וריכוז פירושה שהאדם עצלן או טיפש.

להפרעת קשב וריכוז אין קשר לאינטליגנציה נמוכה או עצלנות. לעתים הסביבה חווה את הסובלים מהפרעת קשב ככאלה ולעתים הם עצמם, אף מאמינים בכך. ככל שADHD נמצא יותר ויותר בתודעה, כך יש יותר בעלי ADHD שמקבלים טיפול ומוכיחים אחרת. יש אנשים מאוד אינטליגנטים ומוצלחים עם ADHD.

הפרעת קשב וריכוז זו סוג של לקות למידה.

הפרעת קשב וריכוז ולקות למידה הן שתי בעיות שונות, יחד עם זאת לא פעם הן מתקיימות יחד. למעשה קרוב ל 40% מהסובלים מהפרעת קשב וריכוז, יהיו גם לקויות למידה.

ילד עם הפרעת קשב וריכוז תמיד יהיה היפראקטיבי

פעלתנות יתר תמיד תהיה תכונה בולטת יותר ולכן קורה שמתקבל הרושם הזה, אך למעשה ADHD נחלקת לתת סוגים ויש גם את הסוג היותר חולמני ופחות פעלתן.